צבעו של זית בשל הופך בהדרגה מירוק לסגול-שחור. גם זיתים בשלים בצבע סגול-שחור מכילים מרירות ממנה מנסים להפטר בתהליך הכנת הזית.
הדרך המסורתית היא הטבלת הזיתים במלח במשך מספר שבועות להוצאת המרירות. התעשייה הקונבנציונלית פיתחה שיטות מהירות ואלימות להכנת זית שחור. במקום לכבוש זיתים שחורים הם לוקחים זיתים ירוקים וצובעים אותם בשחור על ידי שימוש במגוון כימיקלים ומלחי ברזל.
התהליך הכימי יוצר פרי שחור מבריק וחסר טעם של זית (נפוץ מאוד בפיצריות ובשימורים). התקנות מחייבות לכתוב "זית מושחר" ולא זית שחור.
אבל מה לגבי זיתים בתפזורת? כמובן שהתקנות האורגניות לא מאשרות שימוש בכימיקלים וצבעי מאכל מלאכותיים.
בזית שחור אורגני יש זית, קצת מלח וזהו. בתאבון.

כמעט כל צרכן אורגני נתקל לפעמים בתסכול מפרי או ירק שנרקב בתוך ימים ספורים, לפני שהספקנו לצרוך אותו, בעוד שהורגלנו שפרי או ירק קונבנציונאלי מחזיק יותר.

מה גורם לתוצרת האורגנית להירקב מהר יותר? ובכן, השאלה הנכונה היא מה גורם לתוצרת הקונבנציונאלית להישאר טרייה הרבה מעבר למה שתכנן הטבע.
חיי מדף ארוכים הם שאיפה של כל בית אריזה, קמעונאי, משווק וצרכן.
כדי להאריך את חיי התוצרת הקונבנציונאלית פותחו מגוון תכשירים כימיים שבאים להאריך חיי מדף, בעיקר קוטלי פטריות או תכשירים הורמונאליים.
חלקם של קוטלי הפטריות הם סיסטמיים, כלומר: חודרים לתוך הרקמה ופועלים בתוך הפרי ולא על פני השטח (ולכן גם אם תשטפו את הפרי במים וסבון החומר נשאר בפנים).
קבוצת החומרים השנייה היא הורמונאלית שתפקידה לבטל תהליכי הבשלה טבעיים בפרי שגורמים להתרככות ובכל מאפשרת אחסון ממושך.
שתי שיטות עיקריות נהוגות ליישום חומרי ההדברה וההורמונים הסינטטיים: ריסוס על פני הפירות או טבילה באמבט המכיל את קוטלי הפטריות. שילוב של חומרי הדברה כנגד מחלות ופטריות והורמונים אשר מעכבים תהליכי הבשלה טבעיים הם הגורמים העיקריים לחיי המדף הארוכים של הפרי הקונבנציונאלי.

מיותר לציין שכל החומרים הללו אסורים בתכלית האיסור בגידול אורגני.

פרי וירק אורגני נקטפים וזהו! תאכלו אורגני טרי, בריא ובעונתו.