הקורונה תפסה את חיים קציר, חקלאי ויזם ישראלי, בסרי לנקה. הוא נסע לשם ללוות פרויקט אננס ביודינמי וירקות אורגניים כמדי חודשיים ולא תיאר לעצמו שיישאר שם כל כך הרבה זמן.
טלי ברנר ראיינה אותו ואת מר אבגונוורדנה שמקדם את תחום הקיימות במדינה הטרופית
טלי ברנר
חיים קציר, חקלאי ויזם ישראלי מלווה ומקדם את פרויקט האננס הביודינמי והירקות האורגניים בסרי לנקה הרחוקה. סגירת שדות התעופה והפסקת תנועת מטוסי הנוסעים בעולם השאירה אותו שם, עם האנשים שאיתם הוא כל כך אוהב לעבוד וללמד חקלאות בכלל וביודינמית בפרט. העבודה היומיומית בשדה מקלה במעט על הגעגועים למשפחה בישראל.
גידול תוצרת חקלאית טובה, מיטיבה ובריאה היא מיומנות חשובה, אבל חשובה לא פחות היא המיומנות לשווק ולמכור אותה באופן רציף, לאפשר המשכיות. וכדי להבין איך זה עובד בסרי לנקה, נפגשתי (דיגיטלית כמובן) עם מר אסוקה אבגונוורדנה יועץ בחברת קרגילס ציילון CARGILLS (CEYLON ) PLC שמקדם את תחום הקיימות. אסוקה הוא ראש פרויקט BEE SAFE – לקימעונאות מודרנית, אורגנית, ובריאה.
חברת קרגילס (ציילון) נוסדה ב-1844 בקולומבו, סרי לנקה, אז ציילון.
החברה החליפה בעלים מספר פעמים וכיום עוסקת במספר תחומים: בנקאות, מכירה קימעונאית – בבעלותה מספר רשתות שיווק (FoodCity), מפעלי ייצור (Cargills Kist) ומסעדות ברחבי סרי לנקה.
החברה נסחרת בבורסה ומעסיקה 1,860 עובדים. החל מ- 1999 קרגילס רוכשת את הפירות והירקות ישירות מהחקלאים למטרת מכירה למסעדות ולמפעלים.
ביקשתי לדבר עם חיים קציר ועם מר אסוקה אבגונוורדנה על ימי הקורונה בסרי לנקה, להכיר חלק מפעילות החברה ובהזדמנות זו להציץ אל פיסת עולם אקזוטית.
איך מתנהלים החיים היום בסרי לנקה?
מר אבגונוורדנה: כבר למעלה מחודש שהמדינה תחת הסגר. אנשים לא עובדים, מערכת החינוך מושבתת והאספקה לחנויות לא רצופה. הרשתות נפגעו קשות, המסעדות והקניונים סגורים. הממשלה נותנת סובסידיות, וגם דמי אבטלה. בשבוע שעבר צריכות היו להתקיים בחירות שנדחו לסוף יוני.
מה מיוחד בסרי לנקה בנושא אספקת המזון בתקופת הקורונה?
המדינה מחולקת ל-25 מחוזות. 5 מהם עירוניים וצפופים והם אלה שנפגעו. האיזורים החקלאיים נפגעו פחות, הם ניזונים מהתוצרת המקומית וממשיכים כמעט כרגיל. באיזורים העירוניים הצפופים, התלויים באספקה מהפריפריה החקלאית יש מעט עיכובים באספקות, אבל יש לכך פיתרונות יצירתיים.
מהו השירות המיוחד לאספקה עבור האיזורים העירוניים הצפופים?
מר אבגונוורדנה מספר על רעיון הסופרמרקט הנייד. Cargills 2 Home delivery service. הרשת Food City מגיעה עם משאיות הסופרמרקט לתוך שכונת המגורים בזמן העוצר. במשאית כל מצרכי היסוד למכירה במקום. התשלום במזומן ובאשראי.
אנחנו ממשיכים להיות מחוייבים הן לספקים שלנו והן ללקוחות. כל זה תוך שמירה על כללי שמירת המרחק הנדרשים. אנחנו רוכשים מהחקלאים את כל התוצרת שלעיתים לא יכלו למכור בגלל המגיפה. עודפי הפירות מועברים למפעלים שלנו CARGILLS KIST לעיבוד. למפעלים יש איזורי איחסון וקווי ייצור ומילוי אספטיים.
סרי לנקה ידועה בעושר הדגה, בשיטות דייג מיוחדות ושוק דגים מפותח – ובזמן קורונה?
במשך החודש האחרון, אפילו הדייגים לא הורשו לצאת לחופים. דגים שכבר נדוגו ולא נמכרו הושמדו. מסוף אפריל הם חזרו לדוג אך מכירת הדגים מתבצעת בינתיים רק באיזור הדיג.
הרופאים התחילו לקדם את המזון האורגני
רופאים התחילו לקדם את המזון האורגני אותו מגדלים ללא דשנים כימיים וללא חומרי הדברה – כמזון בריא יותר. כמובן שלחברת קרגילס, כחברה מסחרית שמקדמת את הנושא, תמיכת הרופאים מאוד עוזרת.
אנחנו קונים את הירקות מהחקלאי ומוכרים אותו במחירים קבועים, כדי לשמור על המשכיות. אומר אבגונוורדנה.
עם כניסת הסחר בירקות אורגניים, המטרה שלנו לשמור על פער של 30% מעל הירקות הקונבנציונאליים, להבטיח אספקה קבועה וכך להגדיל את קהל הצרכנים הקבועים.
ספר על התכנית האסטרטגית של קרגילס בנושא האורגני?
אבגונוורדנה: אתחיל בסקירה כללית בנושא חקלאות בסרי לנקה:
25% מהאוכלוסיה עוסקים בחקלאות מסורתית בתחומי אורז, תה, ירקות ופירות. לחקלאי בסרי לנקה 3 בעיות: זמינות מים, חלקות עיבוד קטנות, חומרי ההדברה.
מים: בסרי לנקה שתי עונות מונסון, בזמני מונסון כמויות המים גדולות. כמות המיים הממוצעת באי היא 2000 מ"מ בשנה (בישראל 600 מ"מ ( ט.ב. )
בסרי לנקה יש 7,000 מאגרי מים פעילים שאוספים את מי המונסון ומעבירים אותם לחלקות. עם זאת, לא מצליחים לווסת בצורה טובה את כמויות המים עד כדי תקופות יובש.
חלקות עיבוד קטנות: החקלאות המסורתית מושתת על חלקות קטנות לכל משפחה/
שימוש בחומרי הדברה: הממשלה תומכת בשימוש מסיבי בכימיקלים. לפני 35 שנה הממשלה העבירה חוק המקדם שימוש בכימיקלים להגברת היבולים. התנהלות זו גרמה עם השנים להחלשות המערכות החיסוניות של הגידולים – מה שחייב תוספת גדלה והולכת של דשנים כימיים וחומרי הדברה.
קרגילס מיישמת אסטרטגיה לתמיכה ולקידום תכנית להסבת שטחים חקלאיים לחקלאות אורגנית
בתכנית משתתפים 200 חקלאים ו-4 חוקרים. חלק חשוב בתכנית הוא הכוח של קרגילס, לשווק את הפירות הירקות בערוצי המכירות שלנו ואת עודפי הפירות והירקות להעביר לעיבוד במפעלי החברה.
קידום החקלאים נעשה על ידי תכניות הדרכה וליווי אישי, תכניות מחקר והשקעה בהשקייה מתוכננת וממוחשבת, שיטות עיבוד מתקדמות, ומתוכננים גם רחפנים. זמני המונסון שמספקים מים בשפע גורמים לחקלאי לוותר על וויסות המים ולהחשף לזמני יובש שגורמים לאי סדירות באספקה. קרגילס משקיעה בטיפול בהשקייה, פיתוח שיטות עבודה ומעבר לחקלאות מודרנית.
מהלכים אלה מגדילים את היבולים עד פי שלוש ומוזילים את עלות העיבוד, וכן מבטיחים אספקה רצופה ובטוחה של פירות וירקות לשווקים.
איך אתה רואה את העתיד?
מר אבגונוורדנה: הצעירים בכפרים לא אוהבים לעבוד בחקלאות בגלל העבודה הפיזית הקשה. אם נוכל לאפשר להם עבודה בחקלאות חכמה, ממוחשבת מתוכננת ונבנה את ערוצי השיווק שיבטיחו המשכיות, נוכל להביא לעתיד בו הצעירים ישארו בכפרים.
אנחנו מעודדים גם עבודת נשים מחוץ לעבודות הבית וטיפול בילדים.
בעזרת יועצים כחיים קציר, קרגיליס מאפשרת להעביר את הטכנולוגיה ואת הידע, אנחנו מזהים שהחקלאים מוכנים ללמוד.
כאשר רואים שהירקות מותקפים על ידי מזיק, אם בעבר השאלה הייתה איך להתמודד או איזה חומר הדברה לשים. היום השאלה היא איך למנוע את הופעתו ואיך ליישם תכנית גידולים מתוכננת.
בנינו גם תו תקן שלנו BEE SAFE לבדל את התוצרת המפוקחת שלנו.
טלי ברנר
מהנדסת מזון בתעשיית המזון יותר מ-35 שנה. מרכזת את תחום התעשייה האורגנית בארגון לחקלאות אורגנית, חברה בוועדות רגולציה במזון בארץ ובעולם. יועצת לחברות בפיתוח מוצרים אורגניים.